מזון עולמי - הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

עידן מחקר מוצרי צריכה (commodity) שנועדו להאכיל את הרעבים בעולם, נגמר. כיום יש צורך להזין את העולם בדרכים מקיימות סביבתית, כלכלית ותרבותית. קובעי מדיניות חייבים להכיר, בדחיפות, שהתזונה מסכנת את היצרנות והרווחה כלכלית וגם את השלומות (well being).

האג'נדה המחקרית החדשה למזון מאת לורנס חדד ושות'

NATURE, נובמבר 2016

בנובמבר 2016 הציגו חוקרים בראשות לורנס חדד את עתיד המחקר הנדרש במזון ומערכות מזון במאמר חשוב ומעניין בעיתון נייצ’ר היוקרתי. להלן עיקרי הדברים.

במחקרים חדשים בנוגע להשמנת יתר ותת תזונה התברר כי מתוך 129 מדינות מהן נאסף המידע, 57 מדינות סובלות משתי התופעות יחד. מערכות המזון הקיימות מתקשות להאכיל את אוכלוסיית העולם באופן כללי ובפרט במזון בריא. הדרך בה המזון גדל, מופץ, מעובד, משווק ונמכר קובע את זמינות המזון לצרכנים ובאופן ישיר את איכות התזונה של אנשים. תזונה לקויה של אנשים היא הגורם המסכן מספר אחד למחלות בעולם. שינויים גלובליים כמו גידול האוכלוסייה, עלייה בהכנסה, עיור ועוד רק יגבירו את העומס על מערכות המזון הגלובליות. למרות ש 795 מיליון איש נמצאים בתת תזונה, השמנת יתר נמצאת מאחורי הרבה מחלות כרוניות כמו סכרת סוג 2 ומחלות לב. בנוסף, אחד מתוך שלושה בעולם נמצא במצב של תת תזונה, כמעט רבע מהילדים מתחת גיל 5 סובלים מבעיות גדילה כתוצאה מתת תזונה. ובמקביל, כ 2 מיליארד איש ברחבי העולם – דהיינו 1 מתוך 4- נמצאים במצב של משקל עודף או השמנת יתר.

תת תזונה והשמנת יתר הן בעיות שמדינות אינן יכולות לפתור דרך צמיחה או פיתוח. יחד עם זאת, פיתוח כלכלי וחקלאי אמנם הצליח להפחית את הרעב בעולם אך הביא מדינות בעלות הכנסה ממוצעת ומטה, להחליף תת תזונה בהשמנת יתר. המאמץ הנדרש מהקהילה העולמית הוא להתייחס לתופעה זו כפי שהתייחס לנגיף האיידס, למלריה ועישון. לכן, יש לערוך מחקר מולטי דיסיפלינרי על מנת לתמוך במדיניות מוחשית ופעילה. מסקנה זו נובעת מהמחקר אותו ערך הפאנל העולמי למערכות חקלאות ומזון (the Global Panel on Agriculture and Food Systems for Nutrition). היא כוללת קול קורא לחוקרים, ממשלה, ותורמים למצוא דרך להרכיב ולשמר מערכות מזון אשר יספקו תזונה מזינה לכולם.

על אנשי ממשל, חוקרים, מומחי תעשייה ותורמים, להתחייב לעמוד באתגרים אלו ואשר קשורים באופן ישיר ליעדי הפיתוח של האו"ם ובמיוחד ליעד מספר שניים– אפס רעב ויעד מספר שלוש- בריאות ואיכות חיים. לפי המחקר, פתרון הדרגתי אינו מספק, המגמות הן גדולות וקשורות אחת בשנייה עד שהמשמעות היא להעביר מערכות מזון שלמות טרנספורמציה מלאה. המאמץ חייב להיות כולל ורחב היות ולאף ממשלה יחידה או סקטור אין בעלות יחידית על איכות התזונה הזמינה לצרכן.

החוקרים בראשות חדד מתעדפים 10 יעדי מחקר עיקרים שיהוו את הבסיס לתזונה בריאה ומערכות מזון יעילות יותר. נקודות אלו כוונו בעיקר לחוקרים, מממני מחקרים וממשלות אבל גם לכל בעלי העניין בנושא:

איתור חוליות מתאימות לחולל שינוי: מערכות מזון הן דינאמיות. הן בנויות מייצור, אחסון, הובלה, עיבוד, מסחר קמעונאי, והאינטראקציות ביניהם. יש צורך להבין איך כל אחת מהחוליות יכולה לתרום באופן משולב ליצירת דיאטות תזונה איכותיות, זמינות, ברות השגה ומושכות לצרכן. מחקרים צריכים לכלול הערכות בין מדינתיות, מחקר כמותי, ומיפוי והערכה יסודית של שרשרת הערך. בנוסף, יש לנתח אילו תמריצים חיוביים יביאו שחקנים במערכות המזון לשנות את התנהגותם.

יצירת מאגר מידע על דיאטות זמינות ברחבי העולם: הקושי להשוות דיאטות שונות מרחבי העולם יצר בעייתיות ביצירת קונצנזוס עולמי בנוגע לתזונה בריאה. פרויקט הפיילוט- מאגר המידע אשר הקימו ה FAO/WHO ואסף מידע על צריכת המזון הגלובלית, הוקם במטרה לענות על הצורך הזה, אך הוא מוגבל בכמות המידע שנמצא ברשותו. כמו כן, פרויקט זה ויוזמות נוספות סובלים מחוסר במשאבי כוח אדם ומימון. החוקרים ממליצים על פתיחת מאגרי מידע רחבים בנושא תזונה בדומה לפורטל המידע העולמי בנושא תת- תזונה בילדים, של ארגון הבריאות העולמי.

הסכמה על מהי דיאטה בריאה: אנשים לא בוחרים ערכים תזונתיים אלא קומבינציות של מזון בכמויות משתנות (תפריט). הקשר בין מאכלים יחידים למחלות הוא הבסיס לניתוח הסיכונים התזונתיים העולמי אך הניתוח לא מספר הרבה על תפריטים מלאים באופן כללי. יש מחקרים המעריכים לטובה את התזונה הים תיכונית אך קיים מעט מחקר על דיאטות אלו ממדינות בעלות הכנסה נמוכה. עדיין, חלק מהערכים התזונתיים של מזונות בסיסים ייחודיים, בכלל אינם ידועים. יש צורך בהבנה עמוקה יותר של הקשר בין כמות נצרכת- להשפעתה על הגוף (האם צריכה קבועה של מעט מזון מכל קטגוריה עדיף על צריכה בכמות גדולה אך בתדירות נמוכה?) וכן בהערכת המשמעויות הבריאותיות של קומבינציות המזון המקומיות.

התמודדות בו זמנית מול הסוגים השונים של בעיות תזונה: מידע מהימן על תוכניות מוצלחות להפחתת תת- תזונה והשמנת יתר ביחד ומחלות דומות, הנו הכרחי אם ממשלות והתעשייה מכוונים להעלות את המימון לשיפור התזונה. זאת מכיוון שתוכניות המתמודדות עם תת- תזונה והשמנת יתר נוטות להיות בקנה מידה קטן ומכוונות לאוכלוסיות מסוימות ולכן קשות יותר להערכה. בנוסף, קיים מידע כיצד התערבות (מיסים, תוכניות בתי ספר וסימון מזון) יכולה לשפר זמינות וכדאיות כלכלית של מזון, אך קיים מעט מידע על ההשפעה שלהם על תת- אוכלוסיות ועל השמנה. הפער החמור ביותר בידע נמצא בהשפעות התערבות בשלבים מוקדמים יותר בשרשרת האספקה כדוגמת קביעת סטנדרטים ותמריצים להובלה אפקטיבית וקמעונאות של מזון עם ערך תזונתי גבוה יותר.

הבנת תפקיד אורך השרשרת: במודלים של "שרשרת קצרה" העברת מזון מתבצעת ישירות מהחקלאי לצרכני המזון. במערכות של "שרשראות ארוכות" המזון עובר מרחק גיאוגרפי רב, דרך הרבה ידיים, לפני שהוא מגיע לידי הצרכן הסופי. איזו שילוב או צירוף של שתי המערכות הללו יצור תזונה איכותית וזמינה יותר? על המחקר לבחון נושאים כמו הפחתת פסולת מזון והפחתת פליטות גזי חממה וכן לחקור את היתרונות החברתיים והכלכליים של מערכות מזון שונות באורכן.

ניתוח תמריצים עסקיים: מלבד הצרכנים, בעלי העניין הנפוצים והמשפיעים ביותר על מערכות המזון הם הגופים הפרטיים כגון: חקלאים, קמעונאיים, סיטונאים וכו'. ב 2015 ארבע מתוך 25 חברות המזון והשתייה הגדולות בעולם הרוויחו כשליש מהרווח הכולל ממכירות. כך שהסקטור הפרטי מסוגל לכוון את מערכות המזון לכיוון מזון בריא ואיכותי יותר, וכן יכול להגיב בחדשנות לרגולציה וחקיקה שייקבעו על מנת לנווט לכיוון זה. לשם כך, עלינו להבין אילו תמריצים יכתיבו את הכיוון לכיוון מזון בריא. יש לבנות מנגנונים טובים יותר לשיח ציבורי- מגזר פרטי על מנת לעצב וליישם את המחקר המועדף. שיתופי פעולה בין מתחרים בתהליך הפיתוח הראשוני יכולים להזיז סקטורים שלמים לכוון הנכון ולהוות תמריץ כנגד אי רצון של חברות בודדות לפעול לבד. דוגמה אחת כזו בשם Business Platform for Nutritious Research נערכה ע"י GAIN (Global Alliance for Improved Nutrition), מבקשת להגביר באופן מקיים השקעות עסקיות במוצרים מזינים ובשירותים הקשורים אליהם, ע"י מציאת אותם פערים המונעים מעסקים להשקיע בתחום. לחזק אחריות תאגידית, נדרש מחקר שיקבע אילו שותפיות ציבוריות-עסקיות יכולות לשפר תזונה ברמת האכלוסיה.

התחשבות בשינויי אקלים: התחממות כדור הארץ תשפיע על זמינותם של מאכלים שונים וכן תשנה את ערכם התזונתי. שינוי בדפוסי תזונה גם משנה משמעותית את השימוש במים וקרקע וכן את פליטת גזי חממה. איך הגברת הגיוון של מערכות מזון מקומיות ישפיע על עמידות מערכות חקלאיות ועל מגוון במזון? בקהילות עניות במדינות עולם שלישי לדוגמא יש להעלות צריכה של כמה מהמזונות כגון- פירות, ירקות וחלבון מן החי, אך מזונות אלו מצריכים משאבים רבים לגידולם. באופן כללי, מחקר על ייצור פחות מזהם של אלה הוא הכרחי. מחקר גם יכול לזהות דרכים לשיפור תזונה וסביבה ביחד. הוכחות מראות כי, לדוגמה, אימוץ של הנחיות ארגון הבריאות העולמי למעבר לדיאטות מבוססות מן הצומח יכול להוריד תמותה בין 6-10% והפחתה של 29-70% מהפליטות הקשורות למזון- זאת בהשוואה לתרחיש עסקים כרגיל ב 2050.

מחקר ביקוש והיצע: אספקת המזון מושפעת מהעדפות ודפוסי תזונה. מזון מעובד ומשקאות ממותקים נמצאים באזורים נדחים של נפאל ואתיופיה. דגים, פירות וירקות לא. הסיבה לכך בחלקה היא כי המחקר העולמי כולל  הציבורי עדיין ממוקד ברובו במספר מצומצם של גרעינים בעיקר באורז, חיטה, תירס ושאר דגנים ולא מעבר לכך. על המחקר הציבורי והפרטי להתרחב למזונות מזינים כגון פירות וירקות כמו מנגו, גזרים, תרד, מוצרי דגים, זרעים ואגוזים תוך התמקדות ביבולם, ועמידותם למזיקים, מחלות ושינויי אקלים. יש להרחיב את התמיכה בתוכניות כמו ההתחייבויות של CGIAR’s (the Consultative Group on International Agricultural Research) לשנת 2014. CGIAR התחייב לשלב את מוטיב התזונה בכל תוכניות השבחת היבול ולהפנות מחקר לכיוון חקלאות ומערכות מזון בריאות יותר. בנוסף, יש צורך להרחיב את המחקר לקידום חינוך, יידוע ועידוד צרכנים לצרוך דיאטות בריאות בסביבה עשירה וענייה כאחד.

איתור מנופים כלכליים לשינוי: נמצא כי כל US$1 הוצאה על תוכנית תזונה מוצלחת מניב כ US$16 רווח. אך עדיין לא ידוע היכן בדיוק לאורך שרשרות האספקה של מערכות מזון עלינו להשקיע, אם במדיניות, תקנות או תוכניות, על מנת ליצור את התועלת נטו הגדולה ביותר. התועלות הכלכליות משיפור מערכות מזון ואיכות התזונה חייבות להיות מחושבות למגזרים ותת מערכות בתרחישים שונים – עלייה בביקוש, שינויי אקלים, חדשנות תעשייתית ושינויים בהעדפות צרכניות.

Fix Metrics: שיפור איכות תזונה דרך מערכות המזון לא יכול לבוא על חשבון יעדי האו"ם האחרים לפיתוח בר קיימא (Sustainable Development Goals). עלינו להיות מסוגלים לענות על שאלות כמו, מהן התועלות הכוללות ועלויות של צריכה מקומית של פירות וירקות ביחס לייבוא שלהם. מיקסום ביחד של כל האספקטים של בריאות, שימוש באנרגיה, שימוש במים, צמצום פליטות גזי חממה וכו’ בהקשר של מזון היא לרוב משימה קשה, אך לאור המגוון הגדול בכל קטגוריה של מזון, אנליזה דקדקנית יכולה לזהות את הסינרגיות האפשריות (win-win). יש צורך דחוף בשיטות יעילות למדידת הערך התזונתי ומידת הקיימות של כל דיאטה. העבודה העכשווית על תביעת הרגל הפחמנית של מצרכים חייבת להתרחב לבחינה כוללת של כל מערכת המזון. בנוסף, נדרשת שקיפות לגבי פעילות המדינות בנקודות מסוימות לאורך שרשראות האספקה ומידת ההצלחה שהן נחלו בעקבות אותן פעילויות.

לאן יש לפנות מכאן?

עידן מחקר מוצרי צריכה (commodity) שנועדו להאכיל את הרעבים בעולם, נגמר. כיום יש צורך להזין את העולם בדרכים מקיימות סביבתית, כלכלית ותרבותית. קובעי מדיניות חייבים להכיר, בדחיפות, שהתזונה מסכנת את היצרנות והרווחה כלכלית וגם את השלומות (well being). מממנים התומכים במחקר חקלאי ותזונתי, חייבים להתמקד ולהפנות יותר משאבים לכיוון יצירת מערכות מזון מזינות ובריאות יותר. נוכל לתקן בעיות בתוך מערכות המזון שלנו, רק אם נאבחן אותם כראוי. אם לא נעשה זאת, עתיד הבריאות והכלכלה העולמית רק ידרדר.

 

מאת: מורן דימנט ואלון שיפון – הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא