צמחי בר כמאגר גנטי - כנסים - הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

חשיבותם של צמחי בר כמאגר גנטי למען הדורות הבאים – כנס במכון וולקני ביום שלישי הקרוב, 6 לדצמבר 2016

מעל 80% מתזונת האדם מבוססת על צמחים, המהווים בנוסף מקור וחומר גלם חשוב לרפואה . למרות חשיבותם הרבה של הצמחים לאדם, על פי האומדן האחרון של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (Food and Agriculture Organization of the United Nations – FAO), מעל 75% מהמגוון הגנטי של הצמחים נעלם במהלך המאה ה-20 (1). הסיבות לאובדן המגוון הגנטי נובעות בעיקר בשל שינויים אקלימיים, כגון טמפרטורות קיצוניות, הצפות, יובש והופעת מזיקים ומחלות, אך גם בשל התערבות האדם, שמטפח ומשביח זנים. אמנם השבחת וטיפוח צמחים הובילו להגדלת היבול והתוצרת החקלאית לשטח אדמה, אולם, במקביל גרמו לצמצום המאגר הגנטי של מיני צמחי המאכל ולאובדן של מינים וזנים של צמחים רבים (2).

נהוג לצין את תום מלחמת העולם השניה כתחילתה של "המהפכה הירוקה", השם שניתן להפיכת החקלאות ממסורתית ומקומית למתועשת וגלובלית. אם בעבר ניתן היה למצוא מגוון ירקות בגדלים, טעמים וצבעים שונים, הרי שהיום כולם יודעים שה"עגבניה אדומה" (בעבר היו גם עגבניות סגולות, צהובות ורודות וירוקות), שה"תירס צהוב" (בעבר היה גם תירס אדום, סגול ואף צבעוני) או שה"אבטיח אדום" (בעבר היו גם אבטיחים צהובים וורודים). בין התהליכים שהובילו ליצירת מוצר אחיד ניתן למנות כמה גורמים. (א) התפתחותן של חברות זרעים, שמייצרות עבור החקלאי זרעי-מכלוא אחידים לכל אורך השנה, ולמעשה קובעות אילו זנים יגיעו לצלחת של הצרכן הסופי. (ב) תהליכי עיור מואץ, שגרמו לצמצום מספר החקלאים ובמקביל ליצירת שטחי חקלאות גדולים, המצריכים אחידות בכדי שניתן יהיה לעבדם ביעילות. (ג) פיתוח מיכון חקלאי הכבד, המייעל את עבודת החקלאי, אך מותאם לעיבוד של אדמה ותוצרת אחידה בלבד.

בשנת 1961, במהלך פגישה של FAO ברומא, נקבע כי "יש חשיבות גבוהה לדור הזה ולדורות הבאים בשימור המאגר הגנטי והשונות הגנטית, שכיום נמצאים ברחבי העולם, אך מאוימים בהשמדה"

“the great importance to this and future generations of preserving the gene pool of genetic variability which now occurs in the major gene-centers of the world, but which is threatened with destruction”

בעקבות ההכרזה הוקמו בנקי גנים ומרכזי שימור בינלאומיים, שמטרתם שימור מיני בר של צמחים בעלי חשיבות לאדם ושם נשמרים מיני בר של צמחים שונים ומיני בר הקרובים לצמחי מאכל (Crop Wild Relatives – CWR).

ה-CWR משמשים כמאגר גנטי המכיל גנים חדשים, ומשמשים, באמצעות הכלאות, לטיפוח של זנים חדשים המותאמים לסביבה. כך למשל, אחד הפיתוחים המבוססים על CWR הינו עגבניה עמידה לוירוס צהבון האמיר, שפותחה באמצעות הכלאה בין עגבניה מתורבתת לבין אחד ממיני הבר הקרובים לעגבניה. פיתוחים דומים קיימים בצמחי מאכל רבים, כגון חיטה, תירס, פלפל, מלון, אבטיח ועוד.

הצורך הגובר והולך בהרחבת המאגר הגנטי של צמחי המאכל, הוביל לקביעה כי ללא זרם בלתי פוסק של גנים חדשים ממיני בר לתהליך ההשבחה, קשה יהיה לשמר את היכולת של הצמחים להסתגל לתנאי סביבה משתנים, להקנות עמידות למזיקים ומחלות ולהבטיח ביטחון תזונתי לדורות הבאים (3)

ביום שלישי הקרוב, 6 לדצמבר 2016, יתקיים כנס במכון וולקני בנושא "צמחי בר כמקור גנטי למחקר ולטיפוח". לפרטים: http://einavmg.wixsite.com/workshop