מטרות לפיתוח בר קיימא: כל מה שאתם צריכים לדעת

“מטרות לפיתוח בר קיימא” הינם יעדים לקביעת מדיניות ל-15 השנים הקרובות עבור המדינות החברות במועצת האומות המאוחדות. כאשר בוחנים לעומק את סדרת יעדי הפיתוח הצפויים להגיע לאישור בועידת האקלים הקורבה שתתקיים בדצמבר הקרוב בפריז, ניכר כי חלק לא מבוטל מהם מוקדש לנושא השוויון הבטחון התזונתי.

מאת: שרון מנור, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

יעדי פיתוח קיימות - הפורום הישראלי לתזונה בת קיימאSustainable Development Goals (SDGs) הינה סדרת יעדים לקביעת מדיניות ל-15 השנים הקרובות עבור המדינות החברות במועצת האומות המאוחדות. סט חוקים זה ירחיב ויחליף את סט החוקים הקודם שהוסכם עליו ב-2001 ויפוג בסוף השנה.

יש כיום הסכמה שסט היעדים הקודם, שנועד ליצור הנחיות עבודה למיגור העוני העולמי ושיפור חיי העניים באמצעות קידום מדיניות ותוכניות עבודה שונות, היה חיוני אך לא הכיל דברים רבים.

8 היעדים שקודמו ע”י הגוף הקודם, “יעדי פיתוח המילניום”: צמצום הרעב והעוני, השגת חינוך עולמי, קידום שיויון מגדרי, הפחתת מוות בלידה וילודים צעירים, מלחמה ב HIV, מלריה ומחלות נוספות, הבטחת קיימות סביבתית, פיתוח שת”פ עולמיים – התעלמו משורש בעיית העוני ובעיות חוסר השיוויון. המטרות לא התייחסו כלל לענייני זכויות אדם או לקחו בחשבון התפתחויות כלכליות. למרות שבתאוריה כל המדינות החברות היו צריכות לישמם, בפועל הן פנו בעיקר למדינות העניות ע”י הזרמת כספים מהמדינות המבוססות.

כיום, כמעט 15 שנים לאחר תיקון ההנחיות, כמיליארד אנשים עדיין חיים מתחת לקו העוני שהוגדר ע”י הבנק העולמי כמחיה על פחות מ- 1.25$ ליום. בנוסף, ליותר מ-800 מיליון אנשים אין ביטחון תזונתי. נשים עדיין נלחמות על זכויותיהן ושעור תמותת נשים בלידה עדיין מאד גבוה.

ה-SDG קבעו 17 יעדי פעולה עבור כלל אזרחי העולם והם:

מטרות לפיתוח בר קיימא: הצגה ויזואלית

ישנן 169 תת מטרות ב-17 היעדים. כך, למשל, תחת יעד מיגור העוני מוגדרות מטרות להפחתה ב-50% של מספר העניים עד 2030. כמו כן, מודגש ביעור העוני הקיצוני של אלו החיים על פחות מ- 1.25$ ליום.

קשיים אפשריים במימוש היעדים החדשים

לא כל הממשלות ששות לישום 17 היעדים. חלקן סוברות שלציבור יהיו קשיים בהכלת הצעדים ולכן יש עדיפות למטרות מצומצמות. בריטניה, לדוגמה, שואפת לצמצם את הרשימה ל- 12 יעדים. אולם, בשל דיונים וויכוחים רבים בהגעה ל-17 יעדים מלכתחילה, היועצת לעניני פיתוח של מזכיר האו”ם, אמינה מוחמד, טוענת שתהיה התנגדות רבה לויתורים נוספים. גם ארגונים בשטח טוענים שהיעדים רבים מדי. על אף זאת, עדיף שתהיה התייחסות להעצמה נשית, ניהול מזון, ביטחון כללי ושלום מאשר יעדים מעטים שאינם מזכירים את הנושאים הללו.

קבוצת מומחים עדיין עובדת על קביעת המדדים לישום היעדים. כנראה שיהיו שני מדדים עבור כל יעד שיקבעו לפי יכולת הישום, התאמה ושייכות היעד. המדדים יקבעו עד מרץ 2016.

ומה הנוגע למימון? על פי הערכות עדכניות, עלות המלחמה בעוני היא בערך 66 מליארד דולר בשנה. לצד זאת, שיפור גלובלי של תשתיות המים, החקלאות, התחבורה והאנרגיה יכולים להגיע ל-7 טרליון דולר בשנה. אין ספק שמימון הוא כלי מפתח להשגת היעדים ויש צורך בגידול במיסים והתגייסות ממשלות והאו”ם כאחד.

התוכנית תאומץ באופן רשמי בכנס האומות המאוחדות בספטמבר בניו יורק ותתחיל לפעול בינואר 2016. ישום יעדי התוכנית- עד שנת 2030.

לקריאה נוספת:

השארת תגובה