מאיפה אתם יודעים שזה נכון - הפורום הישראלי לתזונה בת קיימאברוב מוחלט של המקרים, אתם לא קוראים בעצמכם את המאמרים המדעיים. זה ארוך, זה באנגלית, זה בשפה מאוד מדעית ולא נגישה. אבל הי, בדיוק בשביל זה התקשורת מנגישה עבורכם את המידע, נכון? אז זהו שלא.

התקשורת מלאה בכתבות חשובות, על המזון שאנחנו אוכלים. מה בריא לנו? מה יכול להזיק לנו? "הנה מזון חדש שהוכח שמונע מחלות קשות, מומלץ להוסיף אותו לתפריט היומי שלכם". "מחקרים חדשים מוכיחים: (פריט מזון שאתם אוהבים, תבחרו לבד) קשור בירידת הסיכון לתחלואה לבבית". התקשורת הכתובה והאלקטרונית מלאה בכותרות מעניינות, שקריאה בהן גורמת לנו להרגיש שהנה-הנה התגלה הסוד שישפר את בריאותנו. אבל איך אתם יודעים שזה נכון?

אתם אנשים משכילים. למדתם כמה שנים, יש לכם ניסיון חיים, למדתם שהרבה מידע לא אמין מתרוצץ ברשת, ולכן חושבים פעמיים לפני שאתם משתפים פוסטים עלומים שלא ברור מי כתב אותם ומה ההבנה שלו בתחום התזונה והבריאות.

בערוצי הטלויזיה ובתקשורת הכתובה אתם בוטחים יותר, אבל גם כאן אתם לא ממהרים להתרשם מכל: "מחקר חדש שמוכיח ש…". אתם יודעים שיש מחקרים איכותיים יותר, ויש מחקרים איכותיים פחות, וגם למדתם להיות חשדניים (ובצדק), כלפי מחקרים שמומנו ע"י תעשיית המזון.

לכן, אתם מחפשים משהו יותר חזק ואמין ממחקר בודד. למשל, מחקרי "מטא-אנליזה", שבודקים תוצאות של עשרות או מאות מחקרים או עוד יותר טוב, דוחות של ועדת מומחים – אם ועדה של מדענים ישבה ודנה שנה והוציאה דו"ח מפורט – אז בוודאי שהנושא נלמד ונחקר ונדון לעומק, ואפשר לדעת שהפרסום נכון.

נכון?

לא.

כי ברוב מוחלט של המקרים, אתם לא קוראים בעצמכם את המאמרים המדעיים ואת דו"חות הוועדות. זה ארוך, זה באנגלית, זה בשפה מאוד מדעית ולא נגישה לקהל הרחב. אבל הי, בדיוק בשביל זה התקשורת מנגישה עבורכם את המידע, נכון? הכתבים קוראים את כל הדו"ח/מאמר, ומדווחים בדיוק מה שכתוב שם.

אמין, נכון?

לא.

למרבה הצער, ברוב ערוצי התקשורת המרכזיים בישראל, הכתבים לא ממש קוראים את החומר, וודאי לא את כולו. חלק קוראים, אך אין להם את הכלים המדעיים להבין את הניסוחים המקצועיים. הרבה רק מתרגמים מידע מכתבות בתקשורת בחו"ל, ומעולם לא ראו את הדו"ח או המחקר המקורי עליו הם כותבים. זו סתם התרשלות, או עצלות (או שניהם) שמובילה לדיווח עיתונאי שגוי.

אבל יש מצבים גרועים יותר, בהם מי שמפרסם את הכתבה לא פועל מתוך האינטרס שלכם (לדוגמה, לדעת מה בריא לאכול), אלא מתוך אינטרס אחר (לדוגמה, ניסיון להגביר מכירות של מוצר מזון כלשהו, או להגדיל את החשיפה של ערוץ התקשורת לקהל גדול יותר). קחו דוגמה עדכנית: לאחר שארגון הבריאות העולמי פרסם כי בשר מעובד הוא מסרטן ודאי, ולאחר שוועדת המומחים במינוי משרד החקלאות והבריאות האמריקאי המליצה בתחילת שנת 2015 על צמצום צריכה של מזונות מן החי, היה ברור שתעשיית המזון מן החי לא תשב בחיבוק ידיים. מספיק להבין את הדרמה שהתחוללה במהלך השנה החולפת בארה"ב בשביל לנחש שזה גם יזלוג לפה, בעיקר לאור הירידה בצריכת בשר מעובד בקרב הציבור בישראל. במאמר שהתפרסם ב-ynet קוראת הדיאטנית לשוב ולצרוך בשר ובשר מעובד תוך עיוות העובדות והסתמכות על ההנחיות התזונתיות של משרד החקלאות האמריקאי שכמו שאתם יכולים לנחש הוא מסמך פשרה שרכך את המסקנות המדעיות של ועדת המומחים. הפניות שלנו לעורך הבריאות של ynetלהציג את העובדות המקצועיות והמדעיות כפי שמשתקפות מעבודתם של מדענים בתחום התזונה נענו בהתעלמות מופגנת. על כל העובדות, והשתלשלות המאורעות ניתן לקרוא באתר של העין השביעית.

על מי אפשר לסמוך ?

הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא (ע"ר) הוא גוף מקצועי המורכב ממדענים ומאנשי מקצוע בכל תחומי המזון ביניהם סביבה, תזונה, חקלאות, מדיניות, מחקר ובריאות הציבור. מטרות הפורום הן: לאסוף ולהנגיש מידע מבוסס-מחקר לעוסקים בתחום ולכלל הציבור, מתוך חשיבה בלעדית על האינטרס הציבורי; לעודד למידה משותפת ולקדם מחקרים משמעותיים בתחומים הרלוונטיים; לפתח ולהטמיע מערכות מזון בנות-קיימא שיצמצמו משמעותית את ההשפעות הסביבתיות השליליות של יצור מזון וצריכתו, ויבטיחו תזונה בריאה וביטחון תזונתי אישי לכלל תושבי מדינת ישראל.

אנו פועלים להקמת מרכז מידע לטובת הציבור. המידע יהיה אמין, תוכלו לסמוך עליו. מדענים, אנשי מקצוע, בלי ניגוד עניינים ינגישו את המידע הרלוונטי עבורכם. לעולם לא ניקח כסף מהתעשייה. ההמלצות שניתן יהיו נכונות וראויות, לטובת הציבור על כל גווניו, מבוססות מדע ועובדות, וגם מתחשבות בכל מה שלא ודאי או לא ידוע – אבל חשוב לקחת אותו בחשבון.

לצד זכותו הברורה של הציבור לדעת, ולהחליט, ולבחור את הבחירות התזונתיות שלו – מימוש הזכות הזו במלואה תלוי בכך שלציבור יש מידע. מידע אמין, ומידע מלא (ולא חצאי אמיתות, שלפעמים הן גרועות מהשקר). היום אין לציבור את המידע הזה. המרכז שנקים יאפשר לציבור כולו לקבל החלטות מושכלות ולבחור בחירות חופשיות באמת.

לפרטים נוספים על הפורום, למידע המדעי שנאסף עד כה, ולדיונים המקצועיים שהתנהלו – אתם מוזמנים לגלוש באתר הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, להרשם באתר לקבלת עדכונים, ולהצטרף לפייסבוק שלנו.

 

6 תגובות
  1. רותי ברגר

    יום העיון בבינתחומי היה חשוב, מרתק ומרחיב אופקים. בעניין מרכז המידע- לאחרונה הופיעו פרסומים בדבר כמויות גבוהות של ארסן באורז. בעיקר אורז מלא. האם זה בדוק? האם יש לכם מידע מבוסס עובדות על הנושא? אורז הוא מזון בסיסי ברחבי העולם. האם מדובר רק באורז המשווק בארץ או באופן כללי? מה הרמות הקיימות באורז בסמטי מלא?
    תודה רבה,
    רותי

    • IFSN

      היי רותי,
      תודה, נשמח לראות אותך גם בימי העיון הבאים שלנו.
      יש לזכור לשים בפרופורציות גם את הכותרות הצעקניות. הבעייה העיקרית היא עם אוכלוסיות הניזונות מאורז בכמויות גדולות יום יום כמו למשל האוכלוסייה האסייתית, לכן המלצות ה FDA בעניין זה הן שעל כל האוכלוסייה, כולל אוכלוסיות רגישות במיוחד כמו נשים בהריון, לצרוך תזונה מגוונת כמה שיותר כך שבעצם מפזרים סיכונים (וזה נכון מכל בחינה ואופן), לשטוף את האורז טרם הבישול ולבשל אורז בכמות הגדולה פי 6-10 מכמות האורז ולשפוך את המים העודפים- מפחיתה 40-60% מכמות הארסן.
      ואנחנו מוסיפים: להודיע לרשויות שלנו שאנחנו זקוקוים להם לרגולציה ואכיפה.
      http://www.fda.gov/Food/FoodborneIllnessContaminants/Metals/ucm319948.htm

  2. ניר

    במילים אחרות: אל תסמכו על אף אחד כי לכל מי שלא מסכים איתנו יש אינטרסים ואג'נדה. בעצם תסמכו רק עלינו כי רק אנחנו צדיקים ולנו אין אינטרסים ואג'נדה…
    מאוד רציני…

    • IFSN

      היי ניר,
      תודה על התגובה 🙂
      אנחנו ארגון של מתנדבים שעושים את מלאכתנו מתוך אמונה מלאה שכולנו זכאים למידע אמין, ומזון בריא לנו ולסביבה ואף לדורות הבאים.
      אתה מוזמן בחום להגיע למפגשי הפורום (כן חודש בחודשו- המפגשים פתוחים לציבור וללא תשלום) לשמוע את ההרצאות האקדמיות המעולות, לקחת חלק בפעילות שלנו אם נושא זה נוגע לליבך ולשפוט בעצמך את המקצועיות שלנו ואת נקיון דרכנו 🙂
      מחכים לפגוש אותך במפגש הקרוב: https://www.ifsn.org.il/?p=579

  3. Yael

    חברה אני יותר מסכימה עם ניר, ולא כי אני לא סומכת עליכם, אלא שהניסוח הזה הוא מאוד בעייתי, הם הרעים, אנחנו הטובים, תנו מחקרים, תנו הסבר, תנו דוגמאות וציטוטים ועודדו את הציבור לרכוש ידע ולבחור ולהיות במודעות.
    אגב ההרצאה בבינתחומי בנושא הנדסה גנטית, היתה מאוד בעייתית בדיוק מאותה סיבה. המרצה התהדרה בתארים שבגינן יש להקשיב לה. זה ממש לא אמין ולא רציני. מנגד לא חסר פרופסורים וידענים אחרים שחושבים בדיוק הפוך. לא נגיע רחוק אם נאמין לאנשים בגלל התואר או התפקיד שלהם. ולא נגיע רחוק אם לא העצים את הציבור ונגיד שבגלל שהנושא מסובך גם לדיאטניות, לא צריך לתת לציבור את המידע. זה מנוגד אפילו לערכי הדמוקרטיה. אוהבת אתכם תודה על הכתבה ועל עבודתכם הנאמנה.

    • IFSN

      היי יעל ,
      תודה על התגובה 🙂
      גם את, כמו ניר, מוזמנת לקחת חלק במפגשי הפורום, ואם זה מספיק חשוב לך- להפוך לחברה פעילה ולהביא נתונים ומחקרים על התחומים בהם את עוסקת, כדי להשפיע. אנחנו קשובים לכל מידע אקדמי מעודכן ורלוונטי.