ארוחות במוסדות החינוך - הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

מוסדות החינוך חייבים להיות המוקד של החינוך התזונתי ה"לא נגוע", האמיתי, זה שמגיע מטעם המדינה או הרשות המקומית, ולא בחסות חברה מסחרית כזו או אחרת. החינוך התזונתי יצייד את התלמידים בכלים משמעותיים לחיים – ידע, מיומנויות, ולקיחת אחריות אישית על הבריאות והרווחה האישית

בתפיסת העולם המנחה את פעילות הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, מוסדות החינוך חייבים להיות המוקד של החינוך התזונתי ה"לא נגוע", האמיתי, זה שמגיע מטעם המדינה או הרשות המקומית, ולא בחסות חברה מסחרית כזו או אחרת. החינוך התזונתי יצייד את התלמידים בכלים משמעותיים לחיים – ידע, מיומנויות, ולקיחת אחריות אישית על הבריאות והרווחה האישית. זו הצלת חיים, פשוטו כמשמעו. זהו מהלך כולל שמביא איתו אתגרים גדולים אך בו זמנית מהווה את המפתח להתפתחות תקינה, בריאות טובה, ותועלות סביבתיות, חברתיות וכלכליות. במפגש הפורום שהתקיים השבוע למדנו את האתגרים המגוונים של הנושא:

טיב המזון:  אוכל המוגש בבתי ספר צריך להיות, ראשית, בריא, מזין ומספק, מורכב ממאכלים שבושלו ממזון לא מעובד, ומבוסס ברובו על הצומח, עם שילוב מזון מן החי. מזונות מופשרים או מחוממים, כפי שמוצאים כיום לא מעט במנות המזון שמקבלים ילדי ישראל בכל יום בבתי הספר ובצהרונים, לא עונים על דרישה זו. בנוסף, המזון המוגש במוסדות החינוך חייב להיות טעים ומגרה – כדי ליצור יחס חיובי למזון בריא.

הרגלי אכילה בריאה: ל"תפאורה" – ה- SETTING של האכילה, יש תפקיד מכריע והשפעה ישירה על בריאות הילדים. כדי לסגל הרגלי אכילה בריאים לטווח ארוך, הילדים צריכים לאכול כשהם ישובים בנוחות ליד שולחן מתאים, עם כלי אוכל מתאימים (אמיתיים) ונוחים לשימוש, והמזון צריך להיות מוגש בתצורה הקרובה ביותר להגשת מזון מבושל ביתי – והכי רחוק ממזון מתועש.  על מנת להגיע למצב הזה, האוכל צריך להיות מבושל קרוב ככל הניתן למוסדות החינוך – ובעדיפות, בחלל הסמוך לחדר בו הוא מוגש. ההגשה צריכה להתבצע בחלל נעים, מתאים לאכילה, ולא בכיתת לימוד רגילה.

תזונה כמקצוע חובה: מעבר להזנה עצמה, מקצוע התזונה צריך להיות חלק מלימודי הליבה בתוכנית החינוך. כיוון שתזונה בריאה ובת קיימא היא נושא מורכב וקשה ליישום, הדרך הטובה ביותר ללמד את הנושא היא באמצעות המחשה – אכילה משותפת יומיומית של מזון בריא במוסד החינוכי. כך יפנימו הילדים באמצעות התנסות חווייתית ושגרתית, מהי אכילה בריאה, וככל שיתבגרו ידעו להכין לבחור טוב יותר את מזונם.

ההיבט החברתי: בישול מקומי מהווה גם הזדמנות להגדלת תעסוקת נשים ואוכלוסיות מוחלשות אחרות – כלומר, מנוף לכלכלה מקומית מקיימת. המבשלים צריכים כמובן לעבור את כל ההכשרות המקצועיות והתברואתיות המתחייבות, ולהשתתף בתוכנית התמחות שמטרתה להביא לבישול בריא וטעים במיוחד, בהתאם להעדפות התרבותיות של הילדים. בנוסף, האוכל חייב להיות מוגש לכל הילדים באותה צורה, בין אם הוריהם שילמו עליו או לא שילמו, מסוגלים או לא מסוגלים לשלם עליו. בכל ישוב חייב לקום מנגנון תקצוב המאפשר לכל הילדים לאכול יחד.

ההיבט החקלאי: כחלק ממדיניות תזונה בריאה ובת קיימא, וכדי לחזק את החקלאות, יש לעודד הגדלת רכש מזון טרי מחקלאות ישראל, ובמידת האפשר מחקלאים הנמצאים בקרבת המוסד החינוכי, לצורך שימוש בתוכניות האוכל של בתי הספר. מניסיון שנצבר בברזיל ובאיטליה, לדוגמה, הדבר לא רק מסייע לחקלאות המקומית אלא גם מחזק את הקשר של התלמידים לחקלאות ולחקלאים בקרבתם.

ההיבט הסביבתי והסיכונים הכרוכים בכלי פלסטיק: בעיה נוספת בהובלת המזון למוסדות החינוך היא השימוש הרב שנעשה בכלי פלסטיק חד פעמיים לצורך ההובלה, האחסנה וההגשה. זוהי בעיה סביבתית וגם סיכון בריאותי מיותר – על כך נפרט באחד המאמרים הבאים.

ההיבט הכלכלי: טענה שנשמעת תדיר כנגד היוזמה לבישול מקומי למוסדות חינוך, היא העלות הגבוהה יחסית של מנות המזון המבושל-מקומית, בהשוואה למנות מזון שמגיעות ממפעל גדול. אולם החישוב שבבסיס הטענה שגוי לחלוטין!   על פי הדו"ח המסכם של ועדת האסדרה למזון בריא של משרד הבריאות, עלויות התחלואה הנלווית להשמנה במדינת ישראל הן כ- 6 מיליארד ₪ בכל שנה. עם העלייה המהירה בשיעור ההשמנה בישראל, העלויות האלו צפויות לגדול מהר מאוד בשנים הקרובות. זהו מנגנון דומה ל"ריבית דריבית" )ריבית מצטברת, המחושבת לא רק על הקרן אלא גם על הריבית שהצטברה בתקופה הקודמת) – שכן התחלואים הללו עוברים מדור לדור וכשההורים סובלים מהשמנה, הסיכוי של הילדים לסבול מהשמנה עולה משמעותית. לפיכך, לכל בר-דעת ברור ש"זול" יותר להשקיע מעט תקציב בתכנון והתאמה של מוסדות החינוך לבישול מקומי – ויפה שעה אחת קודם.

מבחינה מעשית, נדרשת כבר היום החלטה אסטרטגית שתכלול שני שלבים:

(1) כל גן וכל בית ספר חדש שנבנה בישראל – יבנו בו מטבח מקומי וחדר אוכל מתאים לגיל הילדים.

(2) במוסדות חינוך קיימים – ניתן להתחיל בהובלה של המזון ממטבחים קרובים, ו/או הצבת מבנה יביל, או פתרון סביר אחר, כמו הסבת כיתות או חללים לחדרי אוכל.

לסיכום, בישול מקומי ולימוד תזונה במוסדות החינוך הם צורך מיידי וצו השעה. בדומה להפסקת ההנקה עם הופעת תרכובות המזון לתינוקות – שכיום "עולה" לנו, כחברה, בקשיים רבים בהחזרת ההנקה כהזנה מיטבית לתינוק, כך אנו נמצאים היום בנקודת זמן קריטית בה  – הילדים בישראל מאבדים כישורי חיים חיוניים: את יכולתם לבחור מזון בריא ומזין. שיעורי התמותה הגדולים ביותר בישראל הינם מתחלואה הקשורה לתזונה לקויה –  ואת זה אפשר וצריך לשנות בהקדם.

מתוך המפגש:

  1. המצגת של מצגת קפיטריה – עיריית תל אביב, על הפרוטוטייפ לקפיטריה בתיכונ"ט (הנה גם סרטון המתאר את המיזם).
  2. מצגת תוכנית "מצגת תכנית צהרים בא", לבישול מקומי במוסדות חינוך.
  3. מאמר על בישול חינוכי טיפולי במוסדות חינוך, כפי שהוצג במפגש.
  4. מצגת: The Hura model success story ודף הסבר: קייטרינג נשות חורה עסק חברתי על מיזם הקיטרינג המצליח "אל-סנאבל" בישוב חורה

נשתדל לשלוח עוד מצגות, כתבות ומאמרים בנושא בעתיד הקרוב. מעבר לכל המידע שהועבר ונלמד במפגש, נוצרו במפגש השבוע ניצנים לשיתופי פעולה רבים ומגוונים. אנחנו מקווים שנוכל לעדכן בקרוב על התקדמויות והתפתחויות.

עוד על מזון וסביבה

בשבועות האחרונים לקחנו חלק בדיוני הוועדות בכנסת לאסדרה של מזון בריא בישראל – ובשעה טובה אנחנו מבשרים שאושרו התקנות לסימון מזון מזיק ("הסימון האדום"). אמנם לא כל מה שרצינו וקיווינו אושר בתקנות, אבל יש תמימות דעים שהתקנות שאושרו הן הישג גדול למשרד הבריאות ופריצת דרך לשיפור הבריאות של הציבור כולו. על הדיונים הסוערים בימים האחרונים תוכלו לקרוא בכתבה ב"דה מארקר" וגם כאן מפרגנים לד"ר דורית אדלר, יו"ר ועדת ההיגוי של הפורום, על תפקידה (בהתנדבות!) – לוביסטית של הציבור!!!

אחת הדרכים היעילות להנגיש מזון בריא ובר קיימא היא לקיים שווקי איכרים במרחב העירוני, במרחק הליכה ברגל מבתי התושבים. אנו מברכים את עיריית גבעתיים על היוזמה, ומקווים שראשי ערים נוספים יאמצו את הפתרונות הקלים ופשוטים להנגשת מזון בריא לכל:

https://www.themarker.com/markerweek/1.4704687

לסיום

בוודאי הבחנתם בפורמט החדש של הפוסטים הנשלחים אליכם. אנחנו רוצים להשתפר עוד, לצורך כך נשמח מאוד לשמוע את דעתכם! הערות, הצעות ורעיונות יתקבלו בברכה. על מה הייתם רוצים לדעת יותר? אילו אירועים יעניינו אתכם? אנא כתבו לנו והשפיעו!  [email protected]

 

 

 

 

3 מחשבות על “כיצד ניתן לשנות את המציאות ולבשל "מקומית" למוסדות חינוך בישראל?”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן