מזון בריא בכל מדיניות

שיעורי השמנה בקרב האוכלוסייה במעמד הסוציואקונומי הנמוך, כמעט כפולים לעומת האוכלוסיה הכללית. לכן, מהלך של הכנסתם לפיקוח של מוצרים עתירי קלוריות ושומן רווי, במסגרת תכנית מע"מ 0 מנוגדת בתכלית לתוכנית הלאומית לאורח חיים בריאים אשר קבלה את אישור הממשלה.

מאת: ד"ר דורית אדלר, דיאטנית ראשית במועצה הלאומית לביטחון תזונתי וחברת ועדת ההיגוי של הפורום

סל מזון בריא – זכות יסוד

מדיניות מזון - הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא סל מזון בריא, מקיים ונגיש הינו זכות בסיסית של כל אדם. הזכות למזון הוגדרה בפסגת המזון העולמי ברומא ב 1996 "כמצב בו יש כל הזמן, לכל האנשים, נגישות סבירה פיזית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, אשר מתאים להעדפותיהם וצורכיהם התזונתיים ומאפשר קיום חיים פעילים ובריאים". ישראל חתומה על אמנה זו עם מרבית המדינות המפותחות בעולם. סל המזון הבריא הבסיסי והנגיש, צריך להיות בריא לפרט, כזה המקטין אי שוויון תזונתי ובר קיימא עבור הדורות הבאים. סל המזון הבריא הינו תרגום של המלצות התזונה המבוססות מחקר,הקשורות עם קדום הבריאות ומיצוי פוטנציאל הגדילה וההון האנושי.

ממה מורכב סל מזון בריא?

סל המזון המומלץ צריך לתת מענה לשלושה היבטים חיוניים: בריאות, בטחון תזונתי וקיימות הכוללת את ההיבטים הכלכליים, חברתיים וסביבתיים. המחלקה לתזונה של משרד הבריאות והמועצה הלאומית לבטחון תזונתי נועדו השנה והרכיבו את סלי המזון הבסיסים שצריכים להוות את הבסיס לכל מדיניות במזון ותזונה. הסלים נבנו על בסיס המלצות ארגוני הבריאות המובילים בעולם החל מארגון הבריאות העולמי, ארגונים אמריקאיים כמו גם אירופאיים ואחרים. משרד הבריאות בהמלצות בנושא, מתייחס גם להוצאת המזונות אשר הוכחו כתורמים לתחלואה, אל מחוץ לסל המזונות המפוקח.

נכון להיום חלק משמעותי מהמזונות המפוקחים כוללים מזונות המגדילים סיכון לתחלואה. הוצאת המזונות המזיקים מפקוח, כדוגמת שמנת מתוקה, שמנת, חמאה, מרגרינה ולחם לבן תקטין את צריכתן ותוחלף ע"י המזונות הבריאים אשר יוגדרו ע"י משרד הבריאות, ויוכנסו לפיקוח כדוגמת לחם מקמח מלא, קטניות, פירות, אגוזים ושמן זית. ההמלצות הנבנות במשרד הבריאות תואמות גם נייר מדיניות נוסף: סל מזון בריא בסיסי בר השגה לקדום בטחון תזונתי בישראל, נכתב ע"י מספר גופים מובילים בארץ בתחום הבטחון התזונתי ובהם המוקד לביטחון תזונתי, עמותת הדיאטנים עתי"ד, המחלקה לתזונה ודיאטה בהדסה ומומחים מתחומי הרווחה, הבריאות והמשפט והתפרסם ב 2013. מכל האמור עולה שהתשתית לעידכון המזונות המפוקחים ולהובלת מדיניות נוספת אשר תנגיש את מכלול הסל לכלל הציבור קיימת ומאפשרת הטמעתה בכל מהלך של תקינה, חקיקה או מדיניות של מכרזים להזנה בבתי ספר ואחרים.

מדוע חשוב שסל המזון הבריא יעבור כחוט השני בכל מדיניות?

סל המזון הינו תוצאה של כל שרשרת המזון אשר מתחילה מאיכות הקרקע, דרך הזרעים, חומרי ההדברה, דשנים, תהליכי עיבוד, אריזה ועד האשפה. כדי שסל מזון בריא יהיה נגיש, יש להבטיח שהחקלאים יוכלו להמשיך להתפרנס מחקלאות, שהריסוסים יעמדו בתקינות הבריאות, שתתאפשר חקלאות עירונית , שהפקוח על המחירים יהיה על סל המזון הבריא הבסיסי ולא על מזונות מזיקים. אנו חיים בעידן בו מגיפות ההשמנה והסוכרת על שלל תוצאותיהם, הולכות וגדלות ומהוות נטל עצום כבר כיום על מערכת הבריאות ובריאות החברה. מגיפות אלה הינן תוצאה של מגיפת המזון והתזונה המערבית, אשר מבוססת על מוצרים המורכבים בחלקם הגדול על מרכיבים צפופי אנרגיה ודלים ברכיבים תזונתיים חיוניים. מוצרים אלה נגישים בכל פינה, מחירם על פי רוב זול יותר מהמזונות הבריאים, הם באים באריזות הולכות וגדלות ומלוויים במנגנוני שיווק ופרסום עתירי ממון וכח.

המזון הינו תחום אשר בהיבטים שונים שלו נמצא באחריות מספר משרדי הממשלה, החל בחקלאות, כלכלה, בריאות, אוצר ועד חינוך וסביבה. המצב כיום מאפשר ומשקף פעילות של משרדים שונים בכיוונים שונים ואף מנוגדים, לגבי חקיקה ותקנות בתחומי המזון. לדוגמה, משרד הבריאות מוביל תוכנית לאומית לקדום אורח חיים בריא ומלחמה בהשמנה, אשר נושא קדום צריכת תזונה בריאה הינו מרכזי בין מטרותיה.

מובן שחלק מהמלצות תוכנית זו כוללים הפחתת צריכת מוצרים עתירי קלוריות ושומנים רווים. באותה עת, במהלך שמטרתו טיפול בבעיית יוקר המחייה, הוכנסה שמנת 38% שומן לפקוח על המחירים, מהלך אשר מנגיש מוצר זה לכלל האוכלוסייה ולעניים בפרט, שכן הם קונים יותר מזון זול. לאור העובדה ששיעורי השמנה בקרב האוכלוסייה במעמד הסוציואקונומי הנמוך, גבוהים משמעותית וכמעט כפולים בקרב אוכלוסייה זו, מהלך כזה לא רק שאינו עולה בקנה אחד עם התוכנית הלאומית לאורח חיים בריאים אשר קבלה את אישור הממשלה, אלא אף מנוגדת לה. באופן דומה יש מספר מהלכים והצעות חוק הנמצאות בקנה אשר עוסקות במזון מהיבטיו השונים. יש כוונה מוצהרת לקדם מע"מ 0 על המזונות המפוקחים. בעקרון מהלך כזה במציאות כיום יכול לסייע בהנגשת סל מזון בריא, רק אם סל המזונות המפוקח יעודכן לאלתר ויכלול בתוכו את מכלול המזונות הבסיסיים הבריאים.

לאור חשיבות הנושא לבריאות האוכלוסייה, הכלכלה, הבטחון התזונתי האישי והלאומי, חיוני שסל המזון הבריא הבסיסי, יעבור כחוט שדרה בכל המדיניות הקשורה למזון, תזונה, בריאות וקיימות.

לקריאה נוספת:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן