החוק האפל – The DARK Act

אתמול, ה-24 ליולי 2015, העביר בית הנבחרים של ארצות הברית את הצעת החוק ל"סימון מזון בטוח ומדויק 2015"  שמכונה ע"י ארגוני הסביבה והארגוני הצרכנות האמריקאים "החוק האפל" (The DARK Act). מה זה ולמה זה חשוב?

מאת: הגר מילר-אלמוג, דיאטנית קלינית

הצעת החוק מכונה ע"י ארגוני הסביבה והארגוני הצרכנות האמריקאים "החוק האפל" (The DARK Act), ראשי התיבות של Deny Americans the Right to Know. מה מסתרר מאחורי התיאור המאיים? החוק ימנע ממדינות בארצות הברית את הזכות לקבוע האם יש לסמן מזון המכיל רכיבים המהונדסים גנטית, יאסור על מדינות להפעיל רגולציה בנושא גידול מזון מהונדס בתחומן וימנע ממנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את הזכות לדרוש סימון מזון מהונדס בתוויות המזון. אותם ארגונים מחשיבים הצעת חוק זו כצעד אחורה בסוגיית השקיפות בתעשיית המזון. החוק האפל The DARK Act - הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

נכון להיום, אין חובת סימון של מזון מהונדס גנטית בארה"ב.  מספר מדינות שוקלות להכיל חובת סימון בתחומן, בעוד שחברות המזון וחברות הזרעים מצידן, משקיעות מיליוני דולרים בניסיונות למנוע חקיקות מקומיות אלו. עד כה, מדינת ורמונט היא היחידה שהעבירה חקיקה שכזאת, ומדינות נוספות שוקלות להעביר הצעות חוק דומות.

הנדסה גנטית: נושא במחלוקת

מנהל המזון והתרופות האמריקאי מחשיב מזונות מהונדסים גנטית רבים כבטוחים למאכל. לפי מחלקת החקלאות האמריקאית, 94% מפולי הסויה ו-89% מגידולי התירס המגודלים בארה"ב הינם מהונדסים גנטית. רשימת המזונות המהונדסים שמנהל המזון והתרופות מאשר הולכת ומתארכת מדי שנה.

נושא ההנדסה הגנטית במזון מעורר דיון ציבורי סוער בארה"ב, וכך גם כאן בישראל. על אף שנכון להיום אין הוכחה מחקרית המראה נזק בריאותי משימוש במזונות אלו, טוענים המתנגדים שהיות ותחום זה קיים 40 שנה בלבד ומזונות אלו מצויים בפועל בשרשרת המזון משנות התשעים בלבד, אין די בזמן קצר זה כדי להוכיח נזק בריאותי או היעדרו. בהיבט הסביבתי לעומת זאת, ישנם מחקרים המראים נזקים מגידול מזונות מהונדסים, כגון פגיעה במארג האקולוגי ודילול המגוון הביולוגי.

עם זאת, יש לקחת בחשבון שלא כל המזון המהונדס גנטית חד הוא. הנדסה גנטית היא טכנולוגיה המשמשת להחדרת גנים מסוימים לתוך ה-DNA של הצמח. בעוד שחלק מהגנים המוחדרים אכן קשורים להדברה, חלקם דווקא קשורים לתכונות בעלות תרומה סביבתית, כמו הגדלת יבול תוך שימוש בפחות משאבים, או תכונות המעלות את הערך התזונתי של הצמח, כגון אורז המייצר ויטמין A ("אורז מוזהב"). מכאן, שאין לראות את נושא המזון המהונדס כמכלול אלא לבחון כל שינוי גנטי לגופו.

בסקרים שנעשו, מרבית הציבור האמריקאי דווקא תומך בחובת הסימון והמאבק בארה"ב עודנו בעיצומו, היות ונדרשת הצבעת הסנאט טרם אישורו הסופי של החוק. כמו כן, מתעוררת השאלה העקרונית: האם אין זכותו של הציבור לדעת ולקבל מידע אמין על מה שהוא קונה ואוכל, גם מבחינה צרכנית, וללא קשר לחששות הבריאותיים והסביבתיים (בין אם הם מגובים מחקרית ובין אם לאו)?

נשמח לשמוע את דעתכם.

לקריאה נוספת:

  1. ידיעה של סוכנות הידיעות רויטרס
  2. Center for Food Safty

2 מחשבות על “מאמר: החוק האפל – The DARK Act”

  1. אם מסמנים הנדסה גנטית צריך לסמן גם את הגידולים הרגילים בתור גידולים שנוצרו ע"י השריית מוטאציות בקרינה מיננת ו/או חומרים מוטאגניים(שיטת ההשבחה הרגילה). זה ימנע את הנזק.
    באשר לדעת הקהל ראיתי גם סקר שרוב הציבור היה בעד סימון של מזונות שמכילים DNA אני לא בטוח שהציבור יודע בכלל על מה מדובר

    1. צודק בהחלט.
      למעשה הארת דילמה מאד חשובה שעומדת בפני הרגולטורים, מה לסמן על תויות המזון. מצד אחד- זכות הציבור לדעת ומן הצד השני חלק הציבור למעשה עשוי למצוא את עצמו מבולבל ואבוד עם כמויות מידע שאין לו כלים להבין כהלכה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן