שילוב חקלאות אלטרנטיבית באספקת מזון בישראל, מפגש מס׳ 16 – נובמבר 2015 מפגשי הפורום שילוב חקלאות אלטרנטיבית באספקת מזון בישראל

מה בעצם ההבדל בין פרמקלצ'ר לחקלאות אורגנית או בין יערות מאכל לחקלאות יערנית? האם וכמה ניתן לשלב שיטות חקלאות אלטרנטיבית כאלה באספקת מזון לתושבי ישראל שבה יש 400 מ"ר קרקע חקלאית לכל תושב? היכן יש לשיטות אלה יתרון ואיך ניתן לשלבן עם חקלאות קונבנציונאלית? על כל אלה ועוד במפגש שבו ננסה לבחון את היכולת לשלב בין שיטות שונות בחקלאות כדי לשפר את אספקת המזון המקיימת לתושבי ישראל באמצעות חקלאות מקומית?

המפגש יתקיים ביום ראשון 22.11.15 בשעה 15:30 באוניברסיטת תל אביב, בנין נפתלי, חדר 527. (בנין 54 במפה)

תכנית המפגש:
15:30-16:00 התכנסות
16:00-16:15 חקלאות אורגנית
אורי אדלר, מדריך שה"מ, והמדריך הראשי של ארגון החקלאות האורגנית לשעבר.
16:15-16:30 פרמקלצ'ר
אלכס קצ'אן, ראש המדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר.
16:30-16:45 חקלאות יערנית
ליאור אברהם, מדריך שה"מ ואייל ברקן, אגרונום.
16:45-17:00 שילוב בין חקלאות אורגנית לקונבנציונלית במשק גדול
איתן אביבי, רכז גד"ש עין חרוד איחוד.
17:00-17:15 הפסקה
17:15 -19:00 פאנל של כל המציגים על ההזדמנויות והמגבלות בשילוב שיטות חקלאות אלטרנטיביות, ובהמשכו דיון עם משתתפי המפגש

ניתן לשלוח כבר עכשיו שאלות לפאנל בדף הפייסבוק של הפורום
ההשתתפות במפגש ללא תשלום, אולם יש להירשם למפגש בטופס ההרשמה.

ברוח המפגש, הנכם מוזמנים להביא פריט כיבוד קל, בריא, עדיף מעשה ידיכם.
נשמח לראותכם
צוות הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא

5 מחשבות על “מפגש פורום: שילוב חקלאות אלטרנטיבית באספקת מזון בישראל”

  1. בניין נפתלי לא מסומן על המפה. מבקש רמז או מס' בניין.

    לעניין תוכן המפגש – האם מי מהדוברים יוכל להתיחס לאפשרות של שימוש בגרעיני כותנה (מוצר לוואי ליצור סיבים) – כמקור לחלבון – נטול גוסיפול – כמזון לבע"ח ולמאכל אדם ?

    תודה,
    יחיאל

    1. תודה על השאלה.
      בנין 54 אכן מסומן על המפה, בפינת הרחובות חיים לבנון וג׳ורג׳ ויס

    1. עופר מנדלסון

      יחיאל שלום
      נושא השימוש בגרעיני כותנה למאכל ורעילות הגוסיפול חורגים מהדיון המתוכנן, והמשתתפים בו אינם עוסקים בתחום.
      ככלל, הרעילות של גוסיפול ליונקים מוכרת והפתרונות העתידיים שיאפשרו שימוש בגרעין הכותנה למאכל ומקור לחלבון בקנה מידה רחב הינם כיום בעיקר בתחום הטכנולוגי, או אולי בהנדסה גנטית של צמח הכותנה. בינתיים נראה שהשימוש התזונתי העיקרי בגרעין הכותנה ימשיך להיות ליצור שמן כותנה שבתהליך יצורו יורד מאד אחוז הגוסיפול החופשי, או כמאכל למעלי גירה בוגרים שהם פחות רגישים. בישראל משולבים גרעיני כותנה במזון לבע"ח, אך גם אז רק לאחר בדיקות מעבדה של הגרעינים ובכמות מוגבלת לבוגרים בלבד.
      מקווה שעניתי לשאלתך, ובעתיד יתכן שנעסוק בתחום זה באופן מעמיק יותר באחד ממפגשינו הבאים.
      עופר מנדלסון
      הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

  2. שלום עופר,

    תודה על ההבהרות.
    מדבריך אני מבין שבתחום האבסת בע"ח ובתהליך מיצוי השמן מגרעיני כותנה, נושא הגוסיפול נמצא כנראה בבקרה ובשליטה מסויימת שמספקת את הלקוחות.
    אולם, ככל הידוע לי לא פורסם על קיום טכנולוגיה לסילוק הגוסיפול מהחלבון ולכן לא ניתן להשתמש בו למאכל אדם.
    האם לדעתך, זני כותנה שלא מכילים גוסיפול בגרעינים – הנבחנים כיום – יענו על הבעיה ויהוו מקור אלטרנטיבי טבעי למאכל אדם?

    בברכה,
    יחיאל

סגור לתגובות

דילוג לתוכן