הנחיות התזונה של ברזיל- הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא הנחיות תזונתיות מבוססות מזון מורכבות ממסרים חיוביים על אכילה ואורח חיים בריא ומתמקדות במזונות נפוצים, גודל מנות והתנהגויות אכילה. המלצות התזונה של ברזיל הן דוגמה מצוינת לכך.

סיוון בן אברהם, דיאטינית קלינית MPH

הרעיון של הנחיות תזונה המבוססות על מזון (ולא על רכיב יחיד) מקודם על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) כבר משנת 1992. באותה שנה נערכה הועידה הבינלאומית לתזונה שמתוכה יצאה קריאה לממשלות "לספק עצות לציבור באמצעים שונים כולל הנחיות תזונתיות" בכדי לשפר את צריכת המזון ואיכות החיים התזונתית.

על פי הWHO והFAO הנחיות תזונתיות מבוססות מזון מורכבות ממסרים חיוביים, מבוססי מדע, על אכילה ואורח חיים בריא. לשיטתם מאפיין עיקרי של הנחיות תזונה מבוססות מזון הוא תרגום המלצות לגבי רכיבי תזונה ספציפיים (למשל נתרן) למידע פשוט העושה שימוש בשפה וסמלים קלים להבנה ונגישים לציבור הרחב. ההנחיות צריכות להתמקד במזונות נפוצים, גודל מנות והתנהגויות אכילה (לדוגמא אכילה ליד שולחן). במידה שלא ניתן לבטא את ההמלצות במלואן כמזונות עליהן להיכתב בשפה שנמנעת ככל הניתן ממונחים טכניים של מדעי התזונה.

אז מדוע בכלל ממשלות נדרשות לספק לנו המלצות תזונתיות? כפי שמסכם הFAO תהליכים של גלובליזציה, אורבניזציה ושינויים באורח החיים הובילו לשינוי בהרגלי האכילה ולאובדן של מסורות מזון ומזונות מסורתיים. השינויים הללו יחד עם עליה בזמינות של מזונות בעלי ערך תזונתי נמוך מדגישים את הצורך בהנחיות פשוטות ופרקטיות שיאפשרו לאוכלוסיה לבחור בתזונה בריאה, וכמו כן יובילו מדיניות לגבי מזון, בריאות וחקלאות. בשנים האחרונות מושם דגש גם על התייחסות לתזונה בת-קיימא בהנחיות.

"דיאטות בנות קיימא הן אלו שלהן השפעה מועטה על הסביבה, תורמות לבטחון תזונתי ומאפשרות חיים בריאים כיום ובדורות הבאים. דיאטות בנות קיימא מכבדות ומגנות על המגוון הביולוגי ועל המערכת האקולוגית, מקובלות תרבותית, נגישות, הוגנות מבחינה כלכלית, הולמות תזונתית, בטוחות ובריאות בעודן מייעלות את משאבי הטבע והמשאבים האנושיים"
FAO, 2010, Sustainable Diets and Biodiversity

באתר של הFAO מפורטות כ100 מדינות שכבר פיתחו המלצות תזונתיות, ביניהן גם אלו של ארצות הברית על אף שכפי שכבר פורסם כאן בפוסט קודם הן ממשיכות להיות לוקות בחסר וכוללות מונחים טכניים רבים. לעומתם בשנת 2014 פורסמו הנחיות התזונה הברזילאיות שעוררו הדים חיוביים רבים.

אז מה הברזילאים עשו כל כך נכון? בהכללה ההמלצות התזונתיות שלהם מתייחסות לכל היבט שהמזון וצריכתו קשורים אליו, נראה שלא היה בברזיל ספק לגבי המנדט שיש לגורמים המקצועיים לתת המלצות גם אם אלו נוגעות בנושאים רחבים יותר. להלן סקירה של כמה נקודות עיקריות בהמלצות התזונתיות של ברזיל, מומלץ בחום לעיין במסמך המלא הכתוב בשפה נגישה.

 

חמשת העקרונות שעיצבו את המלצות התזונה של ברזיל:

דיאטות הן יותר מצריכה של רכיבי מזון: דיאטה מתייחסת לצריכת רכיבי מזון וגם לצריכת המזונות המכילים אותם, אופן ההכנה והשילוב בארוחות, כיצד ארוחות אלו נאכלות, מהם המימדים החברתיים והתרבותיים של בחירות המזון. לכל הגורמים הללו השפעה על הבריאות ואיכות החיים.

המלצות התזונה צריכות להתאים לזמנן: המלצות תזונתיות צריכות להגיב לשינויים באספקת המזון ובדפוסי הבריאות ואיכות החיים של האוכלוסיה.

דיאטה בריאה צריכה להתבסס על מערכות מזון מקיימות מבחינה חברתית וסביבתית:  על ההמלצות לקחת בחשבון את ההשפעה של אופן ייצור המזון והפצתו על צדק חברתי ועל שלמות סביבתית.

מקורות ידע שונים יביאו ליצירת המלצות תזונה מבוססות: לדיאטה ישנם היבטים רבים ויחסים מורכבים עם בריאות האוכלוסיה ואיכות החיים. על כן, העדויות עליהן ההמלצות מתבססות צריכות להגיע ממקורות שונים של ידע.

המלצות תזונה מרחיבות את העצמאות בבחירת מזונות: מידע אמין ונגיש על המאפיינים והגורמים המשפיעים על דיאטה בריאה תורם ליכולת של פרטים, משפחות וקהילות לבחירת מזונות טובה וליכולת לדרוש קיום של הזכות הבסיסית של אדם למזון הולם.

 Dietary Guidelines for The Brazilian Population, Brazilia, 2014

 

חלוקה למזונות לא מעובדים, מזונות מעובדים מעט ומזונות אולטרה-מעובדים

רמת העיבוד של המזון מתוארת באופן פשוט וקל להבנה ומהווה את הבסיס לבחירת מזונות בריאים. המזונות מתוארים באופן הבא:

– מזונות טבעיים או מעובדים מעט, צריכים להוות את הבסיס של התזונה. מגוון של מזונות כאלו, ברובם ממקור צמחי מהווים את הבסיס לתזונה מאוזנת, טעימה, הולמת תרבותית, התומכת במערכות מזון מקיימות ובחברה האנושית.

– מזונות מעובדים (כמו ירקות משומרים, לפתני פירות, גבינות ולחם) מיוצרים בשיטות המשנות את הרכבם התזונתי ומוסיפות אליהם חומרים המשנים לרעה את הרכבם התזונתי. בכמויות קטנות ניתן להשתמש במזונות אלו להרכבת מנות המבוססות על מזונות טבעיים. מומלץ להגביל צריכה של מזונות אלה.

– מזונות אולטרה-מעובדים (כמו חטיפים מלוחים, משקאות קלים, דגני בוקר ממותקים וארוחות אינסטנט) הם לא מאוזנים תזונתית בגלל מרכיביהם. כתוצאה מאופן הכנתם והצגתם הם נוטים להיצרך בעודף ולהחליף מזונות לא מעובדים. אופן הייצור, שיווק, הפצה וצריכה שלהם פוגעים בתרבות, חיי החברה ובסביבה (ראו הרחבה בסוף). יש להימנע מצריכה של מזונות אלה באופן מוחלט.

התייחסות לשמן, מלח וסוכר השתמשו בהם בכמויות קטנות לתיבול ובישול של מזונות טבעיים. כל עוד נעשה בהם שימוש במתינות בהכנת מזונות טבעיים או מעובדים שמן, מלח וסוכר יכולים לתרום ליצירת דיאטה טעימה מבלי להפוך אותה ללא מאוזנת.

 

התייחסות משמעותית פשוטה וברורה להתנהגות אכילה

– אכלו באופן סדיר, בסביבה מתאימה וככל האפשר בחברה.

– אכלו בזמנים קבועים, המנעו מנשנוש בין הארוחות.

– איכלו לאט, בהנאה מבלי לעסוק בפעילות אחרת בזמן האכילה.

– אכלו במקומות נקיים, נוחים ושקטים בהם אין לחץ לצרוך כמויות בלתי מוגבלות של מזון.

 

המלצות פרקטיות לגבי רכישה של מזון בריא ולגבי ההתארגנות סביב הכנתו

– קנו במקומות המציעים מגוון של מזונות טבעיים, העדיפו לקנות ישירות מהמגדל או היצרן. העדיפו ירקות ופירות מקומיים ובעונתם. כשניתן קנו מזון אורגני וסביבתי.

– פתחו, תרגלו ולמדו אחרים מיומנויות בישול.

– תכננו זמן לבישול ואכילה כחלק חשוב משגרת החיים. החליטו מה להכין מראש והתארגנו בהתאם, העריכו מחדש את שגרת חייכם כדי לאפשר זמן מתאים לאוכל ואכילה.

– מחוץ לבית העדיפו מקומות המגישים ארוחות טריות כמו קפיטריות המוכרות מזון במשקל. המנעו מרשתות מזון מהיר.

המלצות להתייחסות זהירה לפרסום ושיווק מזון

המטרה של פרסום מזון היא להגדיל את המכירות של מוצרים ולא לחנך אנשים. היו ביקורתיים ולמדו את ילדיכם להיות ביקורתיים כלפי כל האופנים של פרסום ושיווק מזון.

 

מזונות אולטרא מעובדים מזיקים לתרבות, לחברה ולסביבה

"השפעת הרכיבים ואופן העיבוד הופכת מזונות אולטרא מעובדים ללא בריאים באופן בסיסי ומהותי. אולם, ישנן סיבות נוספות להמנע מצריכה של מזונות אלו:

השפעה על תרבות – מותגים, אריזות, תוויות והתוכן של מזונות אולטרא-מעובדים נוטים להיות זהים בכל העולם. מסעות פרסום נמרצים ואגרסיביים הכוללים השקת מאות מוצרים חדשים מדי שנה מביאים לתחושה שגויה של מגוון. האסטרטגיות הללו מביאות לכך שהמסורת והתרבות והזהות המקומיות, נתפשות כמשעממות או לא רלבנטיות במיוחד בקרב ילדים וצעירים.

השפעה על החברה – מזונות אולטרא מעובדים מיוצרים ונארזים באופן שהופך אותם לזמינים לאכילה ללא הכנה מה שהופך את בישול הארוחות והאכילה המשותפת סביב שולחן ללא הכרחיים. ניתן לצרוך מזונות אולטרא-מעובדים בכל זמן ומקום ותוך כדי פעילות אחרת (עבודה, נהיגה, הליכה וכו'). הפרסום של מזונות אלו מרמז כי הם מקדמים סיטואציות חברתיות, דבר שאינו נכון.

השפעה על הסביבה – הצורך בשמנים זולים, סוכר וחומרים גולמיים אחרים לייצור מזונות אולטרא-מעובדים יוצרים חקלאות monoculture וחוות המגדלות גידולים לייצוא ולא לצריכה מקומית. חקלאות אינטנסיבית של חומרי גלם תלויה בחומרי הדברה ובשימוש אינטנסיבי במים ודשנים. היצור וההפצה של מזונות אולטרא-מעובדים תלויים בהובלה למרחקים וגורמים לבזבוז וליצירת כמויות גדולות של אשפה. כל אלו גורמים לפגיעה בסביבה ולזיהומה בדרכים שונות. לסיכום מזונות אולטרא-מעובדים מהווים איום רציני על המשך השרדות כדור הארץ."

 Dietary Guidelines for The Brazilian Population, Brazilia, 2014

.

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן