דיאטה קטוגנית – היבטים תזונתיים, כלכליים וסביבתיים

בעקבות כתבה שפורסמה בידיעות אחרונות ("הרופאה שמכריזה: פחמימות הן האויב, תאכלו שומנים", 21.10.19), בה תוארה שיטתה של ד"ר מריאלה גלאנט לטיפול ולאיזון סוכרת מסוג 2 בעזרת דיאטה קטוגנית, התקבלו אצלנו מספר פניות בבקשה להסביר את המדע מאחורי הדיאטה הקטגונית, כמו גם השפעתה על הבריאות והסביבה.

הדיאטה הקטגונית מגבילה את צריכת הפחמימות מכל הסוגים, כך שיהוו מקור לעד 5% מהקלוריות, ומדגישה צריכה של מזונות עתירי שומן וחלבון מהחי. בבסיסה התאורטי עומד מודל הפחמימה־אינסולין, לפיו, כפי שהוסבר בכתבה: "האינסולין פוגע בכלי הדם, […] מייצר יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, והוא גורם לנו לרצות לאכול סוכר ומונע את פירוק השומן". מודל זה הופרך מחקרית, לאחר שלא נמצא כי תזונה דלת פחמימות מובילה להפחתה גדולה יותר במשקל לאורך זמן בהשוואה לתזונה דלת שומן, בהינתן אותה צריכה קלורית [1], [2], [3].

בטווח הקצר נרשמת, לרוב, ירידה חדה במשקל, בין היתר בשל האפקט מדכא התאבון של גופי הקטון, שריפת מאגרי הגליקוגן ואיבוד נוזלים. לצד הירידה במשקל, חל לרוב שיפור במדדי הסוכר, המאפשר הפחתה או הפסקה של טיפול תרופתי עבור סוכרת מסוג 2. התוצאות המהירות קוסמות למטופלים רבים. ואכן, וריאציות שונות של דיאטות דלות פחמימה – אטקינס, סאות' ביץ', ווסטון א. פרייס ופליאו – היו ונותרו פופולריות.

למרות זאת, ההשלכות הבריאותיות ארוכות הטווח של תזונה קטגונית אינן ידועות. דיאטות דלות פחמימות אינן עדיפות על דיאטות הרזיה אחרות, ומצמצמות בצורה חדה צריכה של מזונות בעלי יתרונות בריאותיים מוכחים: ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות. מטופלים רבים מתקשים לדבוק בדיאטה קטוגנית לאורך זמן, לאור ריבוי תופעות הלוואי ומבחר המזונות המצומצם. בעקבות הצריכה הבלתי מוגבלת של מזונות עתירי שומן רווי, אצל חלק מהטופלים חלה עליה בערכי ה-LDL, המהווה גורם סיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם. זאת על אף הירידה המהירה במשקל, שאמורה לסייע באופן בלתי־תלוי בהורדת ערכי הכולסטרול בדם [4].

כאמור, דיאטה קטוגנית לא מאפשרת צריכה של פירות, דגנים מלאים, קטניות וירקות – למעט ירקות עליים דלי פחמימות. דפוסי אכילה המתבססים על קבוצות מזון אלו נמצאו כיעילים במניעה ובטיפול בסוכרת מסוג 2 [5]. מלבד היותם מקורות מעולים לסיבים תזונתיים ופיטוכימיקלים בעלי פעילות אנטי־דלקית ואנטי־סרטנית – רכיבים תזונתיים הנעדרים מהתפריט הקטוגני – הם מספקים שפע של ויטמינים ומינרלים חיוניים שמטופל בדיאטה קטוגנית יתקשה לקבל מתזונתו. מחקרים אפידמיולוגיים מדגימים קשר חזק ועקבי בין צריכה של מזונות מלאים מן הצומח לבין ירידה בסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2, כמו גם בשמירה על המשקל – אחד הגורמים המרכזיים להתפתחות תנגודת אינסולין [6]. קיימים פרוטוקלים לטיפול בחולי סוכרת מסוג 2 בעזרת תזונה מן הצומח, כשבחלק מהמקרים ניתן להפסיק כליל טיפול תרופתי והזרקת אינסולין [7], [8], [9]. בטיחותם של דפוסי אכילה מבוססי צמחים לא מעובדים בטווח הארוך ידועה ומבוססת; תופעות הלוואי כוללות ירידה בסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם, לחץ דם גבוה, סוגים מסויימים של סרטן והשמנה [10].

את הסכנות הבריאותיות הטמונות בתזונה הקטוגנית הטיבה להסביר ד"ר אולגה רז: "היא מכילה הרבה מאוד שומן רווי […] מכבידה על פעליות הכליות […] והכי חשוב – היא לא מספקת לגוף ויטמינים וסיבים תזונתיים." נקודה חשובה ומשמעותית נוספת שהעלתה ד"ר רז היא שמדובר בדיאטה יקרה מאוד שרוב הציבור לא יכול להרשות לעצמו. הדיאטה הקטוגנית מתבססת על מוצרי מעדנייה ופרימיום כדוגמת גבינות קשות (כמו קממבר), בשר בקר, דגים ונקניקים. ההמלצה לאוכלוסייה הכללית לבסס את תזונתה על מוצרי מותרות לוקה בעיוורון כלכלי-חברתי, בייחוד במדינה בה מחירי המזון גבוהים ושיעור העניים בה הוא הגבוה ב-OECD. מאידך, דפוס תזונה המבוסס בעיקרו על מזון מלא מהצומח וכולל קטניות, דגנים מלאים, פירות וירקות בצורתם הגולמית הוא זול יותר משמעותית.

לצד השיקולים הבריאותיים והכלכליים, ישנו היבט מרכזי נוסף שלא זכה, למרבה הצער, להתייחסות בכתבה: השלכות אימוץ התזונה הקטגונית על הסביבה. על־פי ההבנה המקובלת כיום בתחום מדעי הסביבה, דפוס אכילה מבוסס צמחים מלאים הוא בעל טביעת רגל אקולוגית קטנה יותר. מעבר לתזונה צמחית יקטין משמעותית את השימוש במשאבי קרקע ומים, יצמצם את זיהומם ויפחית את פליטת גזי־החממה [11]. לשם הדגמה, הפקת קלוריה אחת מבשר בקר פולטת כשני סדרי גודל יותר גזי־חממה בהשוואה לקטניות [12].

נוסף על כך, בירוא יערות הגשם ושריפתם לטובת שטחי מרעה ושדות מספוא יואצו משמעותית באם תאומץ הדיאטה הקטגונית בקנה מידה רחב. דו"ח ה-IPCC בנושא משאבי הקרקע ושינויי האקלים מחדד נקודה זו, ומדגיש את חשיבות המעבר לתזונה מן הצומח כחלק מאסטרטגיה כוללת למאבק בשינויי האקלים [13]. השטחים החקלאיים הנרחבים הנדרשים לגידול מזון מן החי, ובייחוד בשר בקר, מובילים לקריסה של מערכות אקולוגיות עדינות, אובדן של מגוון ביולוגי והכחדה מסיבית של מינים נדירים [14]. אל לנו להתעלם מטביעת הרגל האקולוגית של הדיאטה הקטגונית. לעומתה, תזונה מבוססת צמחים תאפשר להאכיל את אוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה ותפחית את השפעת התזונה שלנו על הסביבה [15].

מאכזב לראות כיצד גוף עיתונאי מרכזי מפרסם דיאטה שבטיחותה בטווח הארוך לא הוכחה ושהשפעתה על הבריאות הפלנטרית הוכחה כהרסנית. הציבור הישראלי עלול להתרשם כי תזונה קטוגנית היא דרך בטוחה ויעילה לירידה מהירה במשקל ולמניעה וטיפול במחלות מטבוליות שכיחות, חרף העובדה שארגוני הבריאות, התזונה והסביבה המובילים בעולם ממליצים זה שנים על דפוס אכילה מבוסס צמחים והפחתת מזון מן החי. מטרידה בעיקר הטענה כי "אם זה עובד וכל כך עוזר לחולי סוכרת […] זה טוב לכולם". גם לו הייתה התזונה הקטוגנית יעילה בטיפול בסוכרת מסוג 2, אי אפשר לגזור מכך שעל הציבור הרחב לאמצה. הליכים רפואיים במצבי חולי אינם דומים באופיים ובמטרתם לצעדים מניעתיים. טיפולים כימותרפיים, הקרנות וכריתות איברים מסייעים אף הם לאינספור חולים – אולם ברור שאין להסיק מכך המלצות גורפות לאוכלוסיה הכללית, תוך התעלמות מהחסרונות ומתופעות הלוואי, שברובן אינן ידועות.

Publication bibliography
[1] Hall, K. D. (2017): A review of the carbohydrate-insulin model of obesity. In European journal of clinical nutrition 71 (3), pp. 323–326. DOI: 10.1038/ejcn.2016.260.
[2] Hall, Kevin D.; Chen, Kong Y.; Guo, Juen; Lam, Yan Y.; Leibel, Rudolph L.; Mayer, Laurel Es et al. (2016): Energy expenditure and body composition changes after an isocaloric ketogenic diet in overweight and obese men. In The American journal of clinical nutrition 104 (2), pp. 324–333. DOI: 10.3945/ajcn.116.133561.
[3] Hall, Kevin D.; Guo, Juen (2017): Obesity Energetics: Body Weight Regulation and the Effects of Diet Composition. In Gastroenterology 152 (7), 1718-1727.e3. DOI: 10.1053/j.gastro.2017.01.052.
[4] Review of current evidence and clinical recommendations on the effects of low-carbohydrate and very-low-carbohydrate (including ketogenic) diets for the management of body weight and other cardiometabolic risk factors: A scientific statement from the National Lipid Association Nutrition and Lifestyle Task Force. Available online at https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1933287419302673, checked on 10/23/2019.
[5] Olfert, Melissa D.; Wattick, Rachel A. (2018): Vegetarian Diets and the Risk of Diabetes. In Current diabetes reports 18 (11), p. 101. DOI: 10.1007/s11892-018-1070-9.
[6] Qian, Frank; Liu, Gang; Hu, Frank B.; Bhupathiraju, Shilpa N.; Sun, Qi (2019): Association Between Plant-Based Dietary Patterns and Risk of Type 2 Diabetes: A Systematic Review and Meta-analysis. In JAMA internal medicine. DOI: 10.1001/jamainternmed.2019.2195.
[7] McMacken, Michelle; Shah, Sapana (2017): A plant-based diet for the prevention and treatment of type 2 diabetes. In Journal of Geriatric Cardiology : JGC 14 (5), pp. 342–354. DOI: 10.11909/j.issn.1671-5411.2017.05.009.
[8] Toumpanakis, Anastasios; Turnbull, Triece; Alba-Barba, Isaura (2018): Effectiveness of plant-based diets in promoting well-being in the management of type 2 diabetes: a systematic review. In BMJ open diabetes research & care 6 (1), e000534. DOI: 10.1136/bmjdrc-2018-000534.
[9] Trapp, C.; Levin, S. (2012): Preparing to Prescribe Plant-Based Diets for Diabetes Prevention and Treatment. In Diabetes Spectrum 25 (1), pp. 38–44. DOI: 10.2337/diaspect.25.1.38.
[10] Melina, Vesanto; Craig, Winston; Levin, Susan (2016): Position of the Academy of Nutrition and Dietetics: Vegetarian Diets. In Journal of the Academy of Nutrition and Dietetics 116 (12), pp. 1970–1980. DOI: 10.1016/j.jand.2016.09.025.
[11] Poore, J.; Nemecek, T. (2018): Reducing food's environmental impacts through producers and consumers. In Science (New York, N.Y.) 360 (6392), pp. 987–992. DOI: 10.1126/science.aaq0216.
[12] IOP Publishing (2017): Comparative analysis of environmental impacts of agricultural production systems, agricultural input efficiency, and food choice – IOPscience. Available online at https://iopscience.iop.org/article/10.1088/1748-9326/aa6cd5, updated on 6/1/2017, checked on 10/23/2019.
[13] IPCC (2019): Climate Change and Land. An IPCC Special Report on climate change, desertification, land degradation, sustainable land management, food security, and greenhouse gas fluxes in terrestrial ecosystems. IPCC.

[14] Machovina, Brian; Feeley, Kenneth J.; Ripple, William J. (2015): Biodiversity conservation: The key is reducing meat consumption. In The Science of the total environment 536, pp. 419–431. DOI: 10.1016/j.scitotenv.2015.07.022.
[15] EAT-Lancet (2019): Summary Report of the EAT-Lancet Commission.

2 תגובות
  1. ליאור

    תודה רבה, מאמר נהדר!

  2. אביעד הדר

    תודה רבה כתבה מעולה בראייה רחבה מאוד, כיף לקרוא