המפגש יעסוק ביחסים הגלויים והנסתרים שבין תאגידי המזון לגופי התקשורת. כיצד תעשיית המזון מעצבת את השיח התקשורתי בנושאים שהכי קרובים לפה ולכיס של כל אחת ואחד מאיתנו? כיצד מתמודדים עיתונאים ועיתונאיות עם לחצים ומאמצי ההשפעה של בעלי אינטרס בתחום המזון והתזונה? כיצד מסתכלים מומחים ומדענים על הסיקור של תחום התמחותם? המפגש יתקיים ביום ראשון, 10 […]

                           ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) הכריז על 2016  בתור "שנת הקטניות הבינלאומית" בהצהירו ש: "לקטניות יש תפקיד מכריע בייצור מזון בר קיימא ובתזונה בריאה, לכן העלאת המודעות לתועלותיהן של הקטניות עבור האנושות  אינה רק חובתנו- אלא גם אחריותנו העיקרית" במפגש הראשון

רובנו גרות וגרים בעיר. בשטחי הערים גדל מזון רב ומשובח ויש בהם פוטנציאל להניב מזון רב בהרבה. כיצד ליהנות ממה שגדל בעיר? מה פוטנציאל גידול המזון בעיר? מה הערכים המוספים של גידול מזון בעיר? נעסוק בשני רכיבים עיקריים של מזון בר קיימא הגדל בעיר: צמחי בר וגידולים חקלאיים. נכיר את צמחי-הבר הגדלים בעיר ואת השימושים

                                                          בשיתוף עם מכון הערבה המזון שאנו אוכלים הוא תוצר של תרבות ומסורת ומלווה אותנו בכל אירוע וחוויה פרטית, משפחתית וציבורית. מנגד הוא גם יוצר ומגדיר תרבות. מסורות המזון המקומיות מגלמות בחובן ידע עתיק יומין שדרכו ניתן ללמוד על התרבות המקומית שהתפתחה לאורך דורות. מהן מסורות המזון המקומיות שאופייניות לאזורינו ולמה חשוב לשמר אותן גם

חקלאות ויצור מזון הם גורמים מרכזיים בייצור גזי חממה והשפעה על האקלים. מנגד, לשינויי אקלים השפעה ישירה על גידול מזון וערכו התזונתי. בצל ועידת האקלים בפריז (COP21), שמטרתה לקדם הסכם מחייב על צמצום פליטות הפחמן העולמיות, נבחן את יחסי הגומלין בין מזון ושינויי האקלים תוך התבוננות על מגמות עולמיות והתמקדות במקרה הישראלי. המפגש יתקיים ביום

מה בעצם ההבדל בין פרמקלצ'ר לחקלאות אורגנית או בין יערות מאכל לחקלאות יערנית? האם וכמה ניתן לשלב שיטות חקלאות אלטרנטיבית כאלה באספקת מזון לתושבי ישראל שבה יש 400 מ"ר קרקע חקלאית לכל תושב? היכן יש לשיטות אלה יתרון ואיך ניתן לשלבן עם חקלאות קונבנציונאלית? על כל אלה ועוד במפגש שבו ננסה לבחון את היכולת לשלב

המפגש יציג את מערך הפיקוח הקיים היום בתעשיית המזון בישראל והאתגרים הנובעים מכך. יובהר כיצד מערכת ניהול האיכות בתעשייה, המהווה כלי וולונטרי, מיישמת ומטמיעה את דרישות ארגוני הפיקוח השונים כמו דרישות משרד הבריאות, השירותים הווטרינריים, משרד המסחר והתעשייה, דרישות הכשרות וכד'. נלמד כיצד ניתן "לתרגם" את הבעיות שאנו נתקלים מול התעשייה, ב"שפת" הטכנולוג ומנהל האיכות.

אנחנו אוכלים בריא, עושים פעילות גופנית, נמנעים מעישון ואפילו מנסים לפעמים להוריד את הלחץ ולהתנתק מהחדשות. האם זה מספיק? האם החשש המזהמים סביבתיים בשרשרת המזון שלנו הוא סיבה לדאגה? במפגש זה נלמד על האם ולאילו מזהמים סביבתיים אנו נחשפים דרך המזון, מה יתכנו ההשלכות הבריאותיות והאם, אחרי הכל, יש לנו מה לעשות בנידון? המפגש יתקיים

מפגש 14, יולי 2015: אתיקה בתעשיית המזון מן החי כאשר עוסקים במדיניות של מזון מן החי, לא ניתן להמנע מעיסוק בשאלות מוסריות אתיות. ככלות הכל, לתעשיות המזון – מהחי יש השלכות רחבות היקף על בריאות הציבור, על הסביבה ועל חייהם של מיליארדי בעלי חיים בתעשית המזון. תעשיות המזון מהחי הן תעשיות בעלות עוצמה כלכלית ופוליטית

  מפגש מרץ, מזון מקומי תנועת המזון המקומי תופסת תאוצה ומעוררת עניין הולך וגובר בציבור כאלטרנטיבה לגידול קונבנציונלי לאור המחיר הסביבתי והחברתי של חקלאות מתועשת. מהו מזון מקומי? האם הוא טוב לסביבה, לחברה ולכלכלה? האם מדינת ישראל צריכה לשאוף להקים מערכת מזון שמתבססת ברובה על מזון מקומי? במפגש זה נלמד על הנושא מפי ארבעה מומחים